Isaiah, Chapter 29 (Great Isaiah Scroll, 1QIsa-a)
Introduction
Isaiah 29 from the Great Isaiah Scroll (1QIsaa), the complete copy of Isaiah found in Cave 1 at Qumran in 1947 and now in the Shrine of the Book, Israel Museum, Jerusalem. Copied around 125 BCE, it is roughly a thousand years older than the Leningrad Codex, the oldest complete Masoretic manuscript. This chapter stands in col. XXIII (23), col. XXIV (24) of the scroll's 54 columns.
- Scan: each section is shown with the actual column of the scroll that carries it, cropped from the Israel Museum / Google Art Project photograph of the whole scroll published on Wikimedia Commons (public domain). The column for every verse comes from the transcription itself, which records the column and line of each word.
- Hebrew: the scroll's own text, verbatim from the ETCBC dss Text-Fabric dataset (Jacobs, Naaijer and Roorda, from Martin G. Abegg Jr.'s transcription; CC BY-NC 4.0). This is not the Masoretic text: 1QIsaa uses a fuller spelling (for example לוא for לא, כיא for כי) and differs from the Masoretic text in a number of readings. No vowel points exist in the scroll and none are added. Marks: ⟨x⟩ letters the scribe added above the line, [x] modern reconstruction of text lost to damage, {{x}} letters cancelled by an ancient scribe, ⟪x⟫ an ancient correction, a dot under a letter (x̣) an uncertain reading, ···· four dots written in place of the divine name (Tetrapuncta).
- English: the King James Version (1611, public domain), verbatim from bible-api.com. The KJV translates the Masoretic text, so where the scroll reads differently the English will not match the Hebrew shown; the scroll's reading can be checked on the column image.
How was this verified? (Provenance)
1הוי ארואל ארואל קרית חנה דויד ספי שנה על שנה חגים ינקפו 2והציקותי לארואל והייתה תאניה ואניה והייתה לי כארואל 3וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימותי עליך מצודות 4ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצפ 5והיה כאבק דק המון זדיך וכמוץ עובר המון עריצים והיה לפתע פתאמ 6מעמ יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה 7והיה כחלום חזון לילה המון כול הגואים הצובאים על ארואל וכול צביה ומצרתה והמצוקים לה 8והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשיו וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיץ והנה עיף ונפשו שקי̣קה כן יהיה המון כול הגואים הצבאים על הר ציון
1Woe to Ariel, to Ariel, the city where David dwelt! add ye year to year; let them kill sacrifices. 2Yet I will distress Ariel, and there shall be heaviness and sorrow: and it shall be unto me as Ariel. 3And I will camp against thee round about, and will lay siege against thee with a mount, and I will raise forts against thee. 4And thou shalt be brought down, and shalt speak out of the ground, and thy speech shall be low out of the dust, and thy voice shall be, as of one that hath a familiar spirit, out of the ground, and thy speech shall whisper out of the dust. 5Moreover the multitude of thy strangers shall be like small dust, and the multitude of the terrible ones shall be as chaff that passeth away: yea, it shall be at an instant suddenly. 6Thou shalt be visited of the LORD of hosts with thunder, and with earthquake, and great noise, with storm and tempest, and the flame of devouring fire. 7And the multitude of all the nations that fight against Ariel, even all that fight against her and her munition, and that distress her, shall be as a dream of a night vision. 8It shall even be as when an hungry man dreameth, and, behold, he eateth; but he awaketh, and his soul is empty: or as when a thirsty man dreameth, and, behold, he drinketh; but he awaketh, and, behold, he is faint, and his soul hath appetite: so shall the multitude of all the nations be, that fight against mount Zion.
9התמהמהו ותמהו התש⟨ת⟩עשעו ושועו שכרון ולוא מיין נעוו{{ל}}ולשכר 10כי נסך עליכמה יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החוזים כסה 11ותהיה לכם חזות הכול כדברי הספר החתום אשר יתנו אותו אל יודע ⟨ה⟩ספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא אוכל כי חתום הוא 12ונתנו הספר אל אשר לוא יודע ספר לאמור קרא נא זה ויואמר לוא ידעתי ספר 13ויואמר אדוני יען כי נגש העמ הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחוק ממני ותהיה יראת אותי כמצות אנשים מלמדה 14לכן הנה אנוכי יוסף להפלה את העם הזה הפלה ופלה ואבדה חכםת חכמיו ובינות נבוניו תסתתר 15הוי המעמיקימ מיהוה לסתר עצה ויהי במחשך מעשיהם ויואמרו מי רא⟨י̣⟩נו ומי ידענו 16הפכ מכמ אמ כחמ היוצר יחשב כי י⟨ו⟩אמר מעשה לעושהו̣ לוא עשני ויצר חמר ליוצריו לוא הבין
9Stay yourselves, and wonder; cry ye out, and cry: they are drunken, but not with wine; they stagger, but not with strong drink. 10For the LORD hath poured out upon you the spirit of deep sleep, and hath closed your eyes: the prophets and your rulers, the seers hath he covered. 11And the vision of all is become unto you as the words of a book that is sealed, which men deliver to one that is learned, saying, Read this, I pray thee: and he saith, I cannot; for it is sealed: 12And the book is delivered to him that is not learned, saying, Read this, I pray thee: and he saith, I am not learned. 13Wherefore the Lord said, Forasmuch as this people draw near me with their mouth, and with their lips do honour me, but have removed their heart far from me, and their fear toward me is taught by the precept of men: 14Therefore, behold, I will proceed to do a marvellous work among this people, even a marvellous work and a wonder: for the wisdom of their wise men shall perish, and the understanding of their prudent men shall be hid. 15Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say, Who seeth us? and who knoweth us? 16Surely your turning of things upside down shall be esteemed as the potter’s clay: for shall the work say of him that made it, He made me not? or shall the thing framed say of him that framed it, He had no understanding?
17הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרםל ליער יחשב 18ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפלה ומחושך עיני עורים תראינה 19ויספו עני̣ים ביהוה שמחה ואביוני אדמ בקדוש ישראל יגילו 20כי אפס עריץ וכלה ליץ ונכרתו כול שוקדי און 21מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק 22לכן כה אמר יהוה אל בית יעקוב אשר פדה את אברהם לוא עתה יבוש יעקוב ולוא עתה פניו יחורו 23כי בראותו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדשו שמי והקדישו את קדוש יעקוב ואת אלוהי ישראל יעריצו 24וידעו ת⟨ו⟩עי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח
17Is it not yet a very little while, and Lebanon shall be turned into a fruitful field, and the fruitful field shall be esteemed as a forest? 18And in that day shall the deaf hear the words of the book, and the eyes of the blind shall see out of obscurity, and out of darkness. 19The meek also shall increase their joy in the LORD, and the poor among men shall rejoice in the Holy One of Israel. 20For the terrible one is brought to nought, and the scorner is consumed, and all that watch for iniquity are cut off: 21That make a man an offender for a word, and lay a snare for him that reproveth in the gate, and turn aside the just for a thing of nought. 22Therefore thus saith the LORD, who redeemed Abraham, concerning the house of Jacob, Jacob shall not now be ashamed, neither shall his face now wax pale. 23But when he seeth his children, the work of mine hands, in the midst of him, they shall sanctify my name, and sanctify the Holy One of Jacob, and shall fear the God of Israel. 24They also that erred in spirit shall come to understanding, and they that murmured shall learn doctrine.
Cite
Source & Cross-References
- Source text: Great Isaiah Scroll 1QIsa-a: Israel Museum / Google Art Project photograph (Wikimedia Commons, PD) + ETCBC dss transcription (Abegg; CC BY-NC 4.0) + KJV (bible-api.com) — view original
- Critical edition: ETCBC Dead Sea Scrolls transcription (Abegg data, CC BY-NC 4.0)
← previous · → next · v cycle view · l back to library